נקבעה פגישה בשיחה, אבל היא לא ביומן. מה עושים?

כך בודקים מה השתבש בין השיחה ליומן או למערכת הפניות, מתקנים את הרישום ומוודאים שהלקוח מקבל עדכון שתואם למה שבוצע.

תוכן עניינים
01

מבדילים בין סיכום לאישור

בסוף שיחה אפשר לשמוע שנקבעה פגישה, ואחר כך לגלות שהיומן ריק. מה שנאמר בשיחה, הבקשה שנשלחה ליומן והאישור שהיומן החזיר הם שלושה שלבים שונים. אם רואים רק את הראשון, אי אפשר לדעת אם הפגישה באמת נקבעה. לכן מתחילים בבדיקה של מה סוכם, מה נשלח ומה נרשם בפועל.

הכלל הזה נכון גם כשאדם מקליד את הפרטים וגם כשחיבור אוטומטי עושה זאת. לכל סוג פעולה מגדירים מראש איפה הרישום אמור להופיע, מה נחשב אישור ומי בודק כשאין אישור. הודעה שהבקשה נשלחה אינה תמיד הוכחה שהיומן קלט אותה. כל עוד חסר אישור מתאים, הפעולה נשארת פתוחה לבדיקה.

02

שומרים רישום קצר שאפשר לבדוק

לכל פעולה שסוכמה שומרים שורה קצרה: איזו שיחה הובילה אליה, מה צריך לקרות, לאיזו מערכת נשלחה הבקשה, מתי נשלחה ומי אחראי לבדיקה. אין צורך להעתיק את כל השיחה או פרטים אישיים שאינם דרושים. המטרה היא שאדם בצוות יוכל לראות מה אמור להופיע במערכת ומה עליו לבדוק עכשיו.

מצב הפעולה צריך להיות מובן: ממתינה לשליחה, נשלחה, אושרה ביומן, נכשלה או דורשת בדיקה של אדם. אם היומן מחזיר מספר אישור, שומרים אותו. אם אין אישור, לא מסמנים הצלחה רק מפני שהחיבור לא הציג שגיאה. לפונה אומרים שהבקשה התקבלה אך המועד עדיין אינו מאושר, אם זה המצב האמיתי.

03

מוצאים את המקום שבו זה נתקע

כשאין רישום, בודקים לפי סדר: האם נוצרה בקשה, האם היא נשלחה, האם מערכת היעד דחתה אותה והאם הרשומה הופיעה במקום אחר. כל תשובה מובילה לתיקון אחר. פרט חסר דורש השלמה, הרשאה שפגה דורשת טיפול בחיבור, ורישום ביומן הלא נכון דורש תיקון שיוך. לא שולחים שוב לפני שבודקים אם הרשומה כבר קיימת.

דוגמה בדויה להמחשה: פונה תיאם שיחה, אבל איש הצוות אינו רואה אותה ביומן. בבדיקה מתברר שהבקשה נשלחה בלי אישור קליטה. לפני שקובעים שוב, בודקים ביומנים הרלוונטיים. אם אין רישום, אדם אחראי יוצר או מתקן אותו ומוודא שהפונה מקבל עדכון שתואם למה שבוצע בפועל.

04

מטפלים בתקלה ובמקור שלה

פעולה שנכשלה צריכה להגיע לרשימת טיפול עם אדם אחראי ופעולה הבאה. פגישה קרובה דורשת תשומת לב אחרת מסיכום פנימי שאפשר להשלים מאוחר יותר. אם לא יודעים אם הפעולה נקלטה, מעבירים אותה לבדיקה אנושית. כך מצמצמים את הסיכון לשתי פגישות בגלל שליחה חוזרת, ולא מציגים ללקוח אישור שאינו קיים.

אחרי שמתקנים את המקרה הבודד, משווים בין הפעולות שסוכמו בשיחות לבין הרשומות שנוצרו. מחפשים פעולות ללא אישור, כפילויות ושיוך לא נכון. אם אותו פער חוזר, בודקים את השדה, ההרשאה או שלב התהליך שגרמו לו ומבצעים שיחת בדיקה נוספת. סוגרים את הטיפול רק כשהרישום והעדכון ללקוח תואמים.

עוד בבלוג

חזרה לכל המאמריםנשמע מעניין? בואו נדבר